סִימָן כז - הִלְכוֹת תַּלְמוּד תּוֹרָה

סימן כו

סעיף א

אחר התפלה יקבע עת ללמוד תורה. וצריך שאותו העת יהיה קבוע, שלא יעבירנו אף אם סבור להרויח הרבה. ואם צריך לעשות איזה דבר נחוץ מאד, ילמד מקדם לכל הפחות פסוק אחד או הלכה אחת, ויעשה מה שנחוץ לו, ואחר כך ישלים חקו. ובקצת קהלות קדושות נתיסדו חברות קדושות, ללמד תורה ברבים מיד לאחר התפלה. ויש לכל ירא שמים להתחבר אליהם - או"ח סימן קנ"ה

סעיף ב

כל איש ישראל חיב ללמד תורה, בין עני בין עשיר, בין שלם בגופו בין בעל יסורין, בין בחור בין זקן גדול. אפלו עני המחזיר על הפתחים, חיב לקבע לו זמן לתלמוד תורה ביום ובלילה, שנאמר והגית בו יומם ולילה. ומי שאינו יודע כלל ללמד, או שאי אפשר לו מחמת רב, הטרדות,יספק לאחרים הלומדים, ותחשב לו כאלו לומד בעצמו, כמו שדרשו רבותינו זכרונם לברכה בפסוק שמח זבולן בצאתך ויששכר באהליך, זבולן ויששכר עשו שתפות. זבולן עסק בסחורה וספק ליששכר פרנסתו, שיהיה לו פנאי לעסק בתורה. לפיכך הקדים הפסוק זבולן ליששכר,, מפני שתורתו של יששכר על ידי זבולן היתה. וכן מצינו במשנה - זבחים פ"א, שמעון אחי עזריה אומר וכו', ונקרא שמעון על שם אחיו עזריה, לפי שעזריה עסק בפרקמטיא, והיה מספק צרכי שמעון אחיו, שהיה עוסק בתורה, והתנו ביניהם, שיהא חלק לעזריה, בשכר למודו של שמעון. ועל- כל- פנים יתאמץ כל אדם ללמד, אפלו רק מעט, בכל יום ובכל לילה

סעיף ג

מי שאינו יכול לעשות תורתו קבע, אלא שהוא קובע עתים לתורה, יעסק בעתים הללו שהוא קובע, ללמד ההלכות השכיחות, הנצרכות לדעת לכל איש ישראל, וגם באגדות ומדרשים וספרי מוסר אשר יסודתם בהררי קדש. ממדרשי רבותינו זכרונם לברכה שהם מועילים להחליש כח היצר הרע. ואשרי מי שיש לו חק קבוע ולא יעבר, ללמד בספר "חק לישראל" דבר יום ביומו, וכל המוסיף, מוסיפין לו טובה מן השמים. - יו"ד סימן רמ"ו

סעיף ד

כשהוא לומד וצריך לצאת לחוץ, אל יניח את הספר פתוח, כי על ידי זה משכח תלמודו. - שפתי כהן יורה דעה סימן רע"ז

סעיף ה

צריך לזהר, בכל מה שהוא לומד, להוציאו בשפתיו ולהשמיע לאזניו. שנאמר לא ימוש ספר התורה הזה מפיך, והגית בו וגו'. ומי שמוציא בשפתיו, אע"פ שאינו מבין, קים מצות ולמדתם ולכן כל עם -הארץ מברך ברכת התורה בשחר, לפני הפסוקים, וכן כשעולה לספר- תורה. וכל העוסק בתורה, ואינו יכול להבין, מחמת קצר דעתו, יזכה להבינה בעולם הבא. - רז"ש הל' ת"ת

סימן כח