ג' שבט התשע"ב
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
Contact Us - צור קשר
|
|
|
|
סִימָן מט - דִּינֵי בִּרְכַּת הַיַּיִן וּבִרְכַּת הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב 
ב שבט |
| | סעיף א | על היין מברכין בורא פרי הגפן, ולאחריו על הגפן וכו. ' ואין חלוק ביין, אפלו הוא עדין תוסס, ואפלו זב מעצמו, ואפלו יין מבשל או קונדיטין, דהינו שנתנו לתוכו דבש ובשמים או לענה שהוא מר, אפלו היין מריח כחמץ, כיון שיש לו טעם יין הוי יין לענין ברכה. אבל אם נתחמץ בענין שיש בני אדם שנמנעין לשתתו מפני חמיצותו, יש ספק בברכתו - ואף שיכול לברך בתחלתו שהכל, עדין יש ספק בברכה אחרונה. ולכן אין לשתתו אלא אם כן יברך תחלה על יין טוב - דין יין צמוקים עיין לקמן סוף סימן נ"ג |
| סעיף ב | החרצנים שהוציאו מהם היין רק על ידי דריכה ולא נעצרו בבית הבד, אם נתנו עליהם מים, אפלו לא מצאו יותר ממה שנתנו, או אפלו מצאו פחות, מכל מקום אם טעמו יין מברכין עליו בורא פרי הגפן. אבל אם נעצרו החרצנים בבית הבד ואחר כך נתנו עליהם מים או שנתנו מים על שמרי יין, אינו אלא כמים |
| סעיף ג | יין שנתערב במים, אם אין ביין אלא אחד מששה חלקים שבמים, ודאי בטל היין ואינו רק כמים. ואם יש בו יין יותר, אם דרך אנשי המקום למזג אותו כל כך ולשתתו במקום יין, מברך עליו בורא פרי הגפן ולאחריו על הגפן. ואם לא, בטלה דעתו - ר"ד |
| סעיף ד | כשם שהפת אם קבע עליו פוטר כל מיני מאכל, כך היין אם קובע עצמו לשתת יין, פוטר שאר משקין מברכה ראשונה ומברכה אחרונה. ודוקא אם המשקין היו עומדין לפניו בשעה שברך על היין או שהיה על כל פנים בדעתו לשתות אותן משקים. אבל אם לא היה לפניו ולא היתה דעתו עליהן, הוי ספק אם צריך לברך עליהן או לא. על כן, ימנע את עצמו מהם עד לאחר שיברך ברכה אחרונה על היין, או שיברך על איזה דבר מאכל שהכל ויכון לפטור גם את המשקין |
| סעיף ה | אם לא קבע את עצמו לשתת יין, אלא שתה דרך ארעי, וגם לא היתה דעתו לשתות משקים אחרים, אז ודאי צריך לברך ברכה ראשונה על משקים אחרים, אלא דאכתי אכא ספק בברכה אחרונה אם נפטרה בברכת על הגפן שיברך על היין או לא. על כן יש לאכול איזה פרי שיברך אחריו בורא נפשות רבות לפטור גם את המשקין |
| סעיף ו | המקדש על היין ודעתו לשתות יין-שרף או קפה, יש ספק אם נפטרו בברכה שעל היין או לא. על כן יש לו לכון שלא לפטרם. ואע"פ כן יברך על מעט סכר שהכל לפטור גם את המשקין |
ג שבט |
| | סעיף ז | כשמברך על היין בתוך הסעודה, ויש שם גם אנשים אחרים, יאמר: סברי רבותי, רצונו לומר, תנו דעתכם לשמע, כדי שיפסיקו מאכילתן לשמע הברכה |
| סעיף ח | שתו מיין אחד, בין בתוך הסעודה בין שלא בתוך הסעודה והביאו להם יין אחר, אינו מברך עליו בורא פרי הגפן, כיון שלא נמלך ולא אסח דעתה מיין, אבל מברך עליו הטוב והמטיב. וכן אם הביאו להם עוד יין שלישי, מברכין גם כן עליו הטוב והמטיב. וכן על הרבה |
| סעיף ט | ואם היה נמלך ממש באפן שצריך לברך שנית בורא פרי הגפן - עין לקמן סימן נ"ז, מברך תחלה הטוב והמטיב ואחר כך בורא פרי הגפן |
| סעיף י | הא דמברכין הטוב והמטיב, דוקא בסתם, שאינו ידוע שהשני גרוע מן הראשון, אע"פ שאינו ידוע אם משבח מן הראשון. אבל אם ידוע שהוא גרוע מן הראשון, אין מברכין עליו. אך כשהוא בריא לגוף יותר מן הראשון, אע"פ שהוא גרוע בטעם, מברכין עליו הטוב והמטיב |
| סעיף יא | אפלו היה להם מתחלה שתי יינות, אלא שלא היה לפניו יחד כשברך בורא פרי הגפן, מברך על השני המשבח הטוב והמטיב. אבל אם היו שניהן לפניו על השלחן, אינו מברך הטוב והמטיב, אלא בורא פרי הגפן מברך על המשבח לפטור גם את הגרוע |
| סעיף יב | אין מברכין הטוב והמטיב אלא אם יש עוד מן היין הראשון ורוצים לשתות את השני משום שנוי יין. אבל אם מחמת שהיין הראשון כלה מביאין את השני, אין מברכין עליו |
| סעיף יג | אין מברכין הטוב והמטיב אלא כשיש אחר עמו שהוא שותה גם כן משתי היינות. דהכי משמע, הטוב לו והמטיב, לחברו. והוא הדין אם אשתו ובניו עמו. אבל אם הוא יחידי, אינו מברך |
| סעיף יד | האורח שמסב אצל בעל הבית, אם בעל הבית נותן את הקנקן על השלחן שישתה מי שירצה, כמו שעושין בסעודות גדולות, אם כן, היין הוא כמו בשתפות ומברכין הטוב והמטיב . אבל אם הבעל הבית נותן לכל אחד כוסו, אין מברכין הטוב והמטיב, כיון שאין להם שתפות ביין. ואפלו הבעל הבית אינו מברך |
| סעיף טו | אחד יכול לברך להוציא את כלם, ויאמר תחלה,: סברי וכו' שיתנו לב לשמע ויענו אמן שיצאו בברכתו. ודוקא כשיש לכל אחד כוסו לפניו שיטעם מיד, שלא יהא הפסק בין הברכה לשתיה |
| סעיף טז | אם מברך ברכת המזון על כוס יין אחר, אינו צריך לברך עליו הטוב והמטיב, שהוא יוצא במה שאמר בברכת המזון הטוב והמטיב |
|
