כתיבה וחתימה טובה Receive Kitzur Daily by Email קבל את ההלכות היומיות במייל נקודות  ללא נקודות   Search - חיפוש Hebrew only; no nekudos ללא נקודות בלבד Choose Siman - בחר סימן א - דִּינֵי הַשְׁכָּמַת הַבֹּקֶרב - הִלְכוֹת נְטִילַת יָדַיִם שַׁחֲרִיתג - דִּין לְבִישַׁת בְּגָדָיו וְהִלּוּכוֹד - הַנְהָגַת בֵּית הַכִּסֵּא וְדִינֵי בִרְכַּת אֲשֶׁר יָצַרה - נִקְיוֹן הַמָּקוֹם לְדָבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁהו - קְצָת דִּינֵי בְרָכוֹת וְדִינֵי בָרוּךְ הוּא וּבָרוּך שְׁז - הִלְכוֹת בִּרְכוֹת הַשָּׁחַרח - דְּבָרִים הָאֲסוּרִים מִשֶּׁהֵאִיר הַיּוֹם עַד לְאַחַר שׁט - הִלְכוֹת צִיצִיתי - הִלְכוֹת תְּפִלִּיןיא - הִלְכוֹת מְזוּזָהיב - הֲכָנַת הַגּוּף לַתְּפִלָּה וּמְקוֹמוֹת שֶׁרָאוּי לְהִתְפיג - דִּינֵי קְדֻשַּׁת בֵּית הַכְּנֶסֶת וּבֵית הַמִּדְרָשׁיד - דִּינֵי פְּסוּקֵי דְזִמְרָהטו - דִּינֵי קַדִּישׁ וּבָרְכוּ וְצֵרוּף עֲשָׂרָה וְאִם יָצְאוטז - דִּינֵי הַפְסָקוֹת בְּבִרְכוֹת קְרִיאַת שְׁמַע וּבִקְרִיאיז - הִלְכוֹת קְרִיאַת שְׁמַעיח - הִלְכוֹת תְּפִלַּת שְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵהיט - דִּינֵי מַשִּׁיב הָרוּחַ, טַל וּמָטָר, יַעֲלֶה וְיָבֹא וַכ - דִּין חֲזָרַת תְּפִלַּת הַשְּׁלִיחַ צִבּוּרכא - דִּין מִי שֶׁלֹּא הִתְפַּלֵּל הַאֵיךְ יַשְׁלִימֶנָּהכב - דִּינֵי תַּחֲנוּןכג - קְצָת דִּינֵי קְרִיאַת סֵפֶר תּוֹרָהכד - דִּין אִם נִמְצָא טָעוּת וּפְסוּל בְּסֵפֶר תּוֹרָהכה - דִּינֵי אַשְׁרֵי וּבָא לְצִיּוֹן עַד גְמַר הַתְּפִלָּהכו - דִּינֵי קַדִּישׁ יָתוֹםכז - הִלְכוֹת תַּלְמוּד תּוֹרָהכח - הִלְכוֹת סֵפֶר תּוֹרָה וּשְׁאָר סִפְרֵי קֹדֶשׁכט - מִדּוֹת שֶׁיַּרְגִּיל בָּהֶם הָאָדָם אֵת עַצְמוֹל - אִסּוּר רְכִילוּת, לָשׁוֹן הָרַע, נְקִימָה וּנְטִירָהלא - שֶׁכָּל כַּוָּנוֹת הָאָדָם יִהְיוּ לְשֵׁם שָׁמַיִםלב - שְמִירַת הַגוּף עַל פִּי הַטֶּבַעלג - דְּבָרִים הָאֲסוּרִים מִשּׁוּם סַכָּנָהלד - הִלְכוֹת צְדָקָהלה - הִלְכוֹת חַלָּהלו - הִלְכוֹת מְלִיחָהלז - הִלְכוֹת טְבִילַת כֵּלִיםלח - הִלְכוֹת פַּת וּבִשּׁוּלֵי עוֹבֵד כּוֹכָבִים וַחֲלֵב עוֹבלט - דִּין מִי שֶׁרוֹצֶה לֶאֱכֹל אוֹ לִשְׁתּוֹת קֹדֶם הַסְּעוּמ - הִלְכוֹת נְטִילַת יָדַיִם לַסְּעוּדָּהמא - הִלְכוֹת בְּצִיעַת הַפַּת וּבִרְכַּת הַמּוֹצִיאמב - הִלְכוֹת סְעוּדָּהמג - הִלְכוֹת בְּרָכוֹת לִדְבָרִים שֶׁאוֹכְלִים וְשׁוֹתִים בְּמד - הִלְכוֹת מַיִם אַחֲרוֹנִים וּבִרְכַּת הַמָּזוֹןמה - הִלְכוֹת בִּרְכַּת הַזִּמּוּןמו - הִלְכוֹת מַאֲכָלוֹת אֲסוּרוֹתמז - הִלְכוֹת סְתָם יֵינָם וְהֶכְשֵׁר הַכֵּלִים מִמֶּנּוּמח - דִּינֵי בְּרָכוֹת עַל מַאֲכָלִים מֵחֲמֵשֶׁת מִינֵי דָּגָןמט - דִּינֵי בִּרְכַּת הַיַּיִן וּבִרְכַּת הַטּוֹב וְהַמֵּטִיבנ - כְּלָלִים בִּבְרָכָה רִאשׁוֹנָה מִבִּרְכַּת הַנֶּהֱנִיןנא - כְּלָלִים בִּבְרָכָה אַחֲרוֹנָהנב - דִּינֵי בִּרְכַּת בּוֹרֵא פְּרִי הָעֵץ וּבוֹרֵא פְּרִי הָנג - דִּין רֹטֶב וּמַשְׁקֶה שֶׁל פֵּרוֹת וִירָקוֹתנד - דִּין עִקָּר וְטָפֵלנה - דִּין קְדִימָה בִּבְרָכוֹתנו - דִּין טָעוּת בַּבְּרָכוֹתנז - דִּין בֵּרֵךְ עַל מַאֲכָל אוֹ מַשְׁקֶה, וְאַחַר כָּךְ הֵבנח - דִּין בִּרְכַּת הָרֵיחַנט - דִּין בִּרְכַּת שֶׁהֶחֱיָנוּ וְהַטּוֹב וְהַמֵּטִיבס - דִּין בִּרְכוֹת הָרְאִיָּהסא - בִּרְכַּת הַגּוֹמֵל וְעוֹד קְצָת בְּרָכוֹת פְּרָטִיּוֹתסב - הִלְכוֹת מַשָּׂא וּמַתָּןסג - אָסוּר לְהוֹנוֹת בִּדְבָרִים וְלִגְנֹב דַּעַת הַבְּרִיּוֹסד - שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת סְחוֹרָה בְּדָבָר הָאָסוּרסה - הִלְכוֹת רִבִּיתסו - הִלְכוֹת עִסְקָאסז - הִלְכוֹת נְדָרִים וּשְׁבוּעוֹתסח - דִּין תְּפִלַּת הַדֶּרֶךְ וּשְׁאָר דְּבָרִים שֶׁצְּרִיכִיסט - דִּינֵי תְּפִלַּת מִנְחָהע - דִּינֵי תְּפִלַּת מַעֲרִיבעא - סֵדֶר הַלַּיְלָהעב - גֹּדֶל קְדֻשַּׁת שַׁבָּת וְהַמְחַלְּלוֹ הֲרֵי הוּא כְּמוֹעג - בְּאֵיזֶה אֹפֶן מֻתָּר לָתֵת קוֹדֶם שַׁבָּת מְלָאכָה לְאֵעד - דִּין הַמַּפְלִיג בִּסְּפִינָהעה - דִּין הַדְלָקַת הַנֵּרוֹתעו - דִּינֵי הַתְּפִלּוֹת בְּשַׁבָּת וּבְיוֹם טוֹבעז - דִּינֵי הַקִּדּוּשׁ וְהַסְּעוּדּוֹת בַּלַּיְלָה וּבַיּוֹםעח - הִלְכוֹת קְרִיאַת סֵפֶר תּוֹרָה בְּשַׁבָּת וְיוֹם טוֹב וְעט - דִּינֵי מַפְטִירפ - קְצָת מִמְּלָאכוֹת הָאֲסוּרוֹת בְּשַׁבָּתפא - אַרְבַּע רְשֻׁיּוֹת לְשַׁבָּתפב - אִסּוּר הַעֲבָרָה וְהוֹצָאָה מֵרְשׁוּת לִרְשׁוּתפג - הֶקֵּף מְחִצּוֹת לֹא מַהֲנֵי אֶלָּא כְּשֶׁהֻקַּף לְדִירָהפד - דִּינֵי הוֹצָאָה דֶּרֶךְ מַלְבּוּשׁ וְתַכְשִׁיטפה - דִּין אִם נָפְלָה דְּלֵקָה בַּשַׁבָּתפו - דִּין רְחִיצָהפז - דְּבָרִים שֶׁצְּרִיכִין לִזָּהֵר בִּבְהֵמוֹת חַיּוֹת וְעופח - דִּינֵי מֻקְצֶה בְּשַׁבָּתפט - דִּין בָּסִיס לְדָבָר הָאָסוּרצ - דִּין עֲשִֹיַת חֲפָצָיו בְּלִא מְלָאכָה וּמְלָאכָה עַל יְצא - דִּין מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ מֵחוּשׁ וְחוֹלֶה שֶׁאֵין בּוֹ סַכּצב - דִּין חוֹלֶה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ סַכָּנָה וְדִין אָנוּס לַעֲבֵרצג - דִּינֵי יוֹלֶדֶתצד - דִּינֵי עֵרוּבֵי חֲצֵרוֹתצה - דִּין עֵרוּבֵי תְּחוּמִיןצו - דִּינֵי תְּפִלַּת עַרְבִית וְדִינֵי הַבְדָּלָהצז - הִלְכוֹת רֹאשׁ חֹדֶשׁ וְקִדּוּשׁ לְבָנָהצח - הִלְכוֹת יוֹם טוֹבצט - דִּינֵי מֻקְצֶה בְּיוֹם-טוֹבק - הִלְכוֹת נְשִׂיאַת כַּפַּיִםקא - דִּין הֲכָנָה מִיּוֹם-טוֹב רִאשׁוֹן לְיוֹם-טוֹב שֵׁנִי אוקב - דִינֵי עֵרוּב תַּבְשִׁילִיןקג - דִּינֵי שִׂמְחַת יוֹם-טוֹבקד - דִינֵי חֹל הַמּוֹעֵדקה - דְּבָרִים הָאֲסוּרִים מִשּׁוּם טִרְחָאקו - דִּינֵי מִקָּח וּמִמְכָּר בְּחֹל-הַמּוֹעֵדקז - דִּינֵי חֹדֶשׁ נִיסָןקח - דִּינֵי הַחִטִּין וְהַקֶּמַח לַמַּצּוֹתקט - דִּין הַמַּיִםקי - דִּינֵי הַלִשָּׁה וַאֲפִיַּת הַמַּצּוֹתקיא - הִלְכוֹת בְּדִיקַת וּבִטּוּל חָמֵץקיב - אֵיזֶה חָמֵץ אָסוּר לְהַשְׁהוֹת בְּפֶסַח וְאֵיזֶה מֻתָּר קיג - דִּינֵי עֶרֶב פֶּסַח וְדִינֵי אֲפִיַּת הַמַּצּוֹתקיד - דִּינֵי מְכִירַת חָמֵץקטו - דִּינֵי עֶרֶב פֶּסַח שֶׁחָל לִהְיוֹת בַּשַׁבָּתקטז - דִּינֵי הַגְעָלָהקיז - קְצָת דִּינִים מְלֻקָּטִים לְפֶסַחקיח - דִּינֵי הֲכָנַת הַסֵּדֶרקיט - סֵדֶר לֵיל פֶּסַחקכ - הִלְכוֹת סְפִירַת הָעֹמֶר וִימֵי הַסְּפִירָהקכא - הִלְכוֹת תַּעֲנִית צִבּוּרקכב - דִּינִים מִן שִׁבְעָה עָשָׂר בְּתַמּוּז עַד תִּשְׁעָה בְּקכג - דִּינֵי עֶרֶב תִּשְׁעָה בְּאָבקכד - הִלְכוֹת תִּשְׁעָה בְּאָבקכה - דִּינִי תִּשְׁעָה בְּאָב שֶׁחָל בַּשַׁבָּת אוֹ בְּאֶחָד בקכו - לַעֲשׂוֹת זֵכֶר לַחֻרְבָּןקכז - הִלְכוֹת תַּעֲנִית יָחִידקכח - דִּינֵי חֹדֶשׁ אֱלוּלקכט - הִלְכוֹת רֹאשׁ הַשָּׁנָהקל - דִּינֵי עֲשֶֹרֶת יְמֵי תְשֹוּבָהקלא - דּינֵי עֶרֶב יוּם כִּפּוּרקלב - סֵדֶר לֵיל יוֹם הַַכִּפּוֹרִיםקלג - הִלְכוֹת יום הַכִּפּוּרִיםקלד - הִלְכוֹת סֻכָּהקלה - דִּינֵי יְשִׁיבַת סֻכָּהקלו - הִלְכוֹת לוּלָב וֹּשְאָר הַמִינִיםקלז - דִינֵי נְטִילָתָן וְסֵדֶר הַהַקָּפוֹתקלח - דִּינֵי הוֹשַעְנָא רַבָּא וֹּשְמִינִי עֲצֶרֶת וְשִמְחַת תקלט - הִלְכוֹת חֲנֻכָּהקמ - סֵדֶר אַרְבַּע פָּרָשִיוֹתקמא - הִלְכוֹת מְגִלָּהקמב - הִלְכוֹת מִֹשְלוֹחַ מָנוֹת אִיֹש לְרֵעֵהוֹ וּמַתָּנוֹת לָקמג - הִלְכוֹת כִּבּוּד אָב וָאֵםקמד - הִלְכוֹת כִּבּוּד רַבּוֹ וְזָקֵן וְתַלְמִיד-חָכָם וְכֹהֵןקמה - הִלְכוֹת אִיֹשוּתקמו - מִנְהָגֵי תַּעֲנִית חָתָן וְכַלָּהקמז - מִנְהֲגֵי הַחֻפָּהקמח - יִחוֹד שֶאַחַר הַקִּדּוּשִיןקמט - דּינֵי בִּרְכַּת-הַמָּזוֹן בַּנִשּוּאִין וּמִצְוַת שִמְחַקנ - הִלְכוֹת צְנִיעוּתקנא - אִסּוּר הוֹצָאַת זֶרַע לְבַטָּלָה וְתִקּוּנִים לְמִי שֶנּקנב - אִסּוּר יִחוּד וֹּשְאָר קְרֵבוּת בְּנָֹשִיםקנג - הִלְכוֹת נִדָּהקנד - סֵדֶר קְבִיעַת הַוֶּסֶת וְדִין בְּדִיקָה לִפְנֵי תַֹשְמִיקנה - דִּין פְּרִיֹשָה סָמוּךְ לַוֶּסֶת וְהַחִלּוּקִים שֶבֵּין קנו - דִּין רָאֲתָה דָם מֵחֲמַת תַּשְמִישקנז - דִּינֵי כַּלָּה הַנִּכְנֶסֶת לַחֻפָּהקנח - דִּין יוֹלֶדֶת ומַפֶּלֶתקנט - דִּינֵי לְבִיֹשַת הַלִּבּוּן וּסְפִירַת הַנְּקִיִיםקס - הִלְכוֹת חֲפִיפָהקסא - דִּינֵי חֲצִיצָהקסב - הִלְכוֹת טְבִילָהקסג - הִלְכוֹת מִילָהקסד - הִלְכוֹת פִּדְיוֹן בְּכוֹרקסה - דִּין חִנּוּךְ קְטַנִּים וּקְצָת דִּנֵי מְלַמֵּדקסו - שֶלֹּא לְנַחֵֹש לְעוֹנֵן וּלְכַֹשֵּףקסז - הִלְכוֹת עֲבוֹדָה-זָרָהקסח - צוּרוֹת הָאֲסוּרוֹתקסט - אִסּוּר כְּתֹבֶת קַעֲקַע וְקָרְחָה עַל מֵתקע - אִסּוּר גִּלּוּחַ פְּאוֹת הָרֹאֹש וְהַזָּקָןקעא - דְּבָרִים הָאֲסוּרִים מִֹשּוּם לֹא יִלְבַֹּש גֶּבֶר שִֹמְקעב - הִלְכוֹת חָדָֹשקעג - הִלְכוֹת עָרְלָהקעד - הִלְכוֹת כִּלְאֵי אִילָןקעה - הִלְכוֹת כִּלְאֵי בְהֵמָהקעו - הִלְכוֹת כִּלְאֵי בְגָדִים - שַעַטְנֵזקעז - הִלְכוֹת בְּכוֹר בְּהֵמָה טְהוֹרָהקעח - הִלְכוֹת פֶּטֶר חֲמוֹרקעט - הִלְכוֹת הַלְוָאָהקפ - הִלְכוֹת שְׁמִטַּת כְּסָפִיםקפא - הִלְכוֹת טוֹעֵן וְנִטְעָן וְעֵדוּתקפב - הִלְכוֹת גְּנֵבָה וּגְזֵלָהקפג - הִלְכוֹת נִזְקֵי מָמוֹןקפד - הִלְכוֹת נִזְקֵי הַגּוּףקפה - הִלְכוֹת שְׁאֵלָה וּשְכִירוּתקפו - הִלְכוֹת לֹא תַחְסֹםקפז - הִלְכוֹת אֲבֵדָה וּמְצִיאָהקפח - הִלְכוֹת פִּקָּדוֹןקפט - הִלְכוֹת פְּרִיקָה וּטְעִינָהקצ - הִלְכוֹת ]מַעֲקֶה[ שְמִירַת הַגּוּף וּבַל תַּשְחִיתקצא - אִסּוּר צַעַר בַּעֲלֵי-חַיִים וְאִסּוּר סֵרוּסקצב - דִּין הַחוֹלֶה וְהָרוֹפֵא וּבַמֶּה מִתְרַפְּאִיןקצג - הִלְכוֹת בִּקּוּר חוֹלִיםקצד - דִּינֵי גוֹסֵס וּשְׁמִירַת הַמֵּתקצה - הִלְכוּת קְרִיעָהקצו - הִלְכוֹת אוֹנֵן בְּחֹל וּבְשַׁבָּת וּבְיוֹם-טוֹבקצז - דִּין הַתַּכְרִיכִין וְהַטָּהֳרָה. וְאִסּוּר הֲנָאָה בַּמקצח - הִלְכוֹת הוֹצָאַת הַמֵּת וְהַלְוָיָתוֹ וְצִדּוּק הַדִּיןקצט - דִּין הַקְּבוּרָה וּבֵית-הַקְּבָרוֹתר - דִּין הַקְּבוּרָה בְּיוֹם-טוֹברא - דִּין הַמְאַבֵּד עַצְמוֹ לָדַעַת וּשְׁאָר רָשָע שֶמֵתרב - הִלְכוֹת טֻמְאַת כֹּהֵןרג - עַל אֵיזֶה קָרוּב וְתִינוֹק מִתְאַבְּלִיםרד - אֵימָתַי מַתְחִילָה הָאֲבֵלוּתרה - דִּין סְעוּדַת הַבְרָאָהרו - דִּין שְמוּעָה קְרוֹבָה וּשְמוּעָה רְחוֹקָהרז - דִּינֵי נִיחוּם אֲבֵלִיםרח - שֶהָאָבֵל אָסוּר בִּמְלָאכָהרט - אִסּוּר רְחִיצָה וְסִיכָה וּנְעִילַת הַסַּנְדָּל וְתַשְׁמרי - אִסּוּר תַּלְמוּד-תּוֹרָה וּשְׁאִילַת שָלוֹםריא - שְאָר דְּבָרִים שֶהָאָבֵל אָסוּר בָּהֶםריב - דְּבָרִים הָאֲסוּרִים מִשּוּם שִׂמְחָה גַּם לְאַחַר שִׁבְריג - שֶׁהָאָבֵל אָסוּר לִשָּׂא אִשָׁה, וְדִין חָתָן אוֹ כַלָּהריד - מָתַי הָאָבֵל יָכוֹל לָצֵאת מִבֵּיתוֹרטו - שֶלֹּא לְהִתְקַשּׁוֹת עַל הַמֵּת יוֹתֵר מִדָּירטז - דִִּין מִקְצָת יוֹם שְׁבִיעִי וּמִקְצָת יוֹם שְׁלשִׁים וְריז - דִּין מִי שֶׁלֹּא נָהַג אֲבֵלוּתריח - דִּין עֵדוּת לַאֲבֵלוּתריט - דִּין אֲבֵלוּת בְּשַבָּת וְיוֹם-טוֹברכ - דִּין שֶׁהָרְגָלִים מְבַטְּלִין גְּזֵרַת שִבְעָה וּשְׁלשׁרכא - דִּין תַּעֲנִית יָארְצַיִט חודש תשרי חשון כסליו טבת שבט אדר ניסן אייר סיון תמוז אב אלול יום אבגדהוזחטייאיביגידטוטזיזיחיטככאכבכגכדכהכוכזכחכטל כ"ה אלול התש"ע Contact Us - צור קשר Contact Us - צור קשר Name - שם Email - מייל Comments - הערות

ללא נקודות שחור - black סִימָן קלא - דּינֵי עֶרֶב יוּם כִּפּוּר סימן קל   כד אלול סעיף א נוהגין לעשות כפרות בערב יום-כפורים באשמרת הבקר, שאז הרחמים גוברין. לוקחין תרנגול שאינו מסרס, לזכר, ותרנגלת לנקבה. ולאשה מעברת, תרנגול ותרנגלת. תרנגול, שמא הולד הוא זכר. ואם הולד הוא נקבה, די לאמה ולבתה בתרנגלת אחת. ואפלו שאר בני אדם, יכולין שנים לקח כפרה אחת. ובוחרים בלבנים, על שם שנאמר, אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו. אבל אין לחזר בפרוש בשעת קניה אחר לבנים ולקנותם ביקר, כי זהו כעין דרכי האמורי, אלא כשיזדמן לו לבן - או שקנה אותו בין אחרים, יבחר בו. לוקח כל אחד כפרתו בידו הימנית, ואומר הפסוקים, בני אדם וגו', ומסבבה סביב ראשו ואומר, זה חליפתי וכו' שלש פעמים. אם מסבב לאחר, אומר, זה חליפתך. ויש לו לסבב תחלה לעצמו ואחר כך לאחרים. וטוב שתהא השחיטה גם כן באשמרת הבקר תכף לאחר הסבוב. ואל יחשוב האדם שזוהי כפרתו ממש, אלא יחשב כי כל מה שעושין בעוף הזה, היה ראוי לבוא עליו בעונותיו. ויתאונן על חטאיו, והקדוש-ברוך-הוא ברחמיו יקבל תשובתו. ונוהגין לזרוק בני המעים והכבד והכליות של הכפרות על הגגות או בחצר, מקום שהעופות יכולים לקחת משם, לפי שראוי לרחם על הבריות ביום זה, כדי שירחמו עליו מן השמים . ועוד, מפני שאכלו גזל, כדי שיתן האדם אל לבו להרחיק את עצמו מן הגזל. אם אין תרנגולים מצויים, יכול לקח אוז או שאר בעל חי שאינו ראוי להקרבה. ויש אומרים, אפלו דגים, אך לא תורין ובני יונה, שהם ראויין להקרבה, ויהא נראה כאלו מקדיש קדשים בחוץ. יש נוהגים לתן את הכפרות לעניים, אבל יותר טוב לפדות את הכפרות בממון ולתן את הממון לעניים. - תרה סעיף ב אין אומרים מזמור לתודה, ולא תחנון, ולא למנצח. גם אין אומרים אבינו מלכנו. ורק כשחל יום-הכפורים בשבת, אז אומרים ערב יום-הכפורים בשחרית אבינו מלכנו - תרד סעיף ג מצוה להרבות בסעודה ולאכל ולשתות. וכל האוכל ושותה בערב יום-הכפורים לשם מצוה, נחשב לו כאלו התענה גם היום. ומצוה לאכל דגים בסעודה הראשונה - תרד תרח סעיף ד עברות שבין אדם לחברו, אין יום-הכפורים מכפר עד שירצה את חברו, שנאמר, מכל חטאתיכם לפני ה' תטהרו. כלומר, חטאתיכם שהם לפני ה' בלבד, יום-הכפורים מכפר. אבל מה שבין אדם לחברו, אין יום-הכפורים מכפר, עד שירצה את חברו. לכן צריך כל אדם לדקדק, שאם יש בידו ממון של אחרים שלא כדין, יחזיר לו ויפיס אותן. ואם יש בידו ממון שהוא מספק בו, אם הוא שלו על פי הדין או לא, יודיע לחברו שהוא רוצה לעמד עמו מיד לאחר יום-הכפורים לדין התורה הקדושה, ויקבל עליו באמת לקים כאשר יצא מפי בית-הדין. וגם אם לא חטא כנגד חברו אלא בדברים, צריך לפיסו, ומחיב ללכת בעצמו לפיסו. אך אם קשה עליו, או שהוא מבין כי יותר קרוב שיתפיס על ידי אמצעי, יעשה על ידי אמצעי. והאיש אשר מבקשין ממנו מחילה, ימחול בלב שלם ולא יהא אכזרי, כי אין זה ממדת ישראל, אלא ממדת עשו, שעליו נאמר, ועברתו שמרה נצח. וכן הוא אומר על הגבעונים, לפי שלא מחלו ולא נתפיסו, והגבעונים לא מבני ישראל המה. אבל דרכן של זרע ישראל הוא להיות קשה לכעס ונוח לרצות. וכשהחוטא מבקש ממנו למחול, ימחול בלב שלם ובנפש חפצה. ואפלו הצר לו הרבה, לא יקם ולא יטר. ואדרבה, אם החוטא אינו מתעורר לבוא אליו לבקש מחילה, יש לו להאיש העלוב להמציא את עצמו לאותו שחטא, כדי שיבקש ממנו מחילה. ומי שאינו מעביר שנאה ביום-הכפורים, אין תפלתו נשמעת, חס ושלום. וכל המעביר על מדותיו, מעבירין לו על כל פשעיו כה אלול סעיף ה אם מת זה האיש אשר חטא כנגדו, מביא עשרה אנשים ומעמידן על קברו, ואומר, חטאתי לאלהי ישראל ולזה האיש ]פלוני[ שחטאתי לו. והם ישיבו לו, מחול לך, מחול לך, מחול לך. ויש לו לילך יחף. גם יש לו לפרט את החטא אם אינו בזיון להמת. אם קבר המת הוא חוץ לשלש פרסאות מן המקום שדר בו החוטא, אינו צריך לילך בעצמו לשם, אלא ישלח שליחו, והשליח יקח שם עשרה אנשים וילך על קברו, ויאמר, הנני שליח של פלוני, מודה ברבים, ששלחני פלוני לבקש מחילה על מה שחטא וכו'. אם חרף אדם לאחר מותו, אינו צריך לילך על קברו, אלא יבקש ממנו מחילה במקום שחרפו. ואם הוציא עליו שם רע, צריך לקבל על עצמו תשובה, על שעבר חרם הקדמונים שלא להוציא שם רע על מתים סעיף ו מצוה על כל אדם לטבל את עצמו בערב יום-הכפורים לטהר מטמאת קרי. ועוד, משום תשובה, וכמו גר שנתגיר שצריך טבילה. ולכן גם נערים ובתולות, יש להם לטבל. ויש לדקדק שלא תהא עליו שום חציצה - עין לקמן סימן קסא. ועקר זמן הטבילה הוא לאחר חצות היום. אשה ששמשה מטתה, יכולה לפלט שכבת-זרע בתוך שלשה ימים לאחר כך, והרי היא כמו בעל קרי, ולא הועילה לה הטבילה לענין זה. והתקנה היא, שקדם הטבילה תרחץ היטב בחמין ולא תפלט אחר כך עוד. ואמנם אם שמשה מטתה סמוך לטבילה או סמוך לוסתה, שאז רגילה להתעבר, אסור לה להשחית זרע ההריון, ולכן לא תרחץ בחמין. ומכל מקום יש לה לטבל בצונן. מי שהוא אבל, רחמנא לצלן, אפלו בתוך שבעה, יכול לרחוץ ולטבול את עצמו כמו שעה או שתי שעות קדם הלילה, אפלו קדם מנחה. אבל שאר כל דיני אבלות, כגון ישיבה על גבי קרקע ובלא מנעלים, נוהג עד הלילה סעיף ז נוהגין שכל בעל-הבית עושה נר לביתו, מפני שביום-הכפורים ירד משה עם הלוחות השניות, והתורה נקראת נר, ועוד נר אחד בשביל נשמות אביו ואמו שמתו, לכפר עליהם. ונוהגין שמדליקין אחד בביתו, שידלק עד שעת הבדלה ויבדיל עליו - עין לקמן סימן קלג סעיף כח, ואחד מדליקין בבית הכנסת. ולא יעשו נרות אלו משעוה של בתי עבודה -זרה. ומהיות שקצת מקפידים אם ארע שכבה נרו ביום-הכפורים, אף כי באמת אין בזה שום חשש, מכל מקום טוב למנוע מזה, ויתן את הנר לשמש, שהוא יעמידו במקום שירצה, והאיש לא ידע כלל מקום נרו. ויש לשאת את הנר לבית-הכנסת, כשהולך לתפלת מנחה להעמידו על מכונו ולהדליקו אחר כך קדם בין-השמשות, כי בעת שבאים אחר כך לבית-הכנסת לערבית, הזמן בהול סעיף ח כשהולכין לבית-הכנסת לתפלת מנחה, נוהגין ללבוש בגדי שבת. בתפלת המנחה, אומרים לאחר שמונה-עשרה את הודוי. דהינו, קדם אלהי נצר, אומרים את הפסוק יהיו לרצון וגו', ומתחילין אלהינו ואלהי אבותינו תבוא לפניך, עד וחליים רעים, ואחר כך אומרים אלהי נצר וכו', ואומרים עוד הפעם הפסוק יהיו לרצון וגו'. אם בעוד שהוא אומר את הודוי, חוזר שליח-הצבור את התפלה, כיון שהוא כבר אמר את הפסוק יהיו לרצון, יכול לענות אמן ולומר קדשה ומודים - עין לעיל סימן יח סעיף יד סעיף ט צריך לומר את הודוי מעמד, וישחה כמו במודים. וכשמזכיר את החטא, יכה באגרוף על הלב, כלומר, אתה גרמת לי שחטאתי. סדר הודוי ככתוב בסדורים, אומרים כלם בשוה. ומי שהוא יודע בעצמו חטא שלא נזכר בודוי, כיון שהוא אומר את הודוי בלחש, נכון שיפרט את החטא ההוא ויתודה עליו במרירות הלב ובדמעות שליש. וכן אם החטא הוא אחד מהמפרשים בודוי, אזי כשמגיע אליו, יתמרמר עליו ביותר. עונות שהתודה עליהם ביום הכפורים שעבר, אע"פ שהוא יודע שלא עשה אותם יותר, מכל מקום יכול לחזור ולהתודות עליהם, והרי זה משבח, שנאמר, וחטאתי נדדי תמיד כו אלול סעיף י לאחר תפלת המנחה, אין אומרים אבינו מלכנו, בין שחל יום-הכפורים בחל בין שחל בשבת - תרד סעיף יא לאחר תפלת המנחה נוהגין להלקות, ואע"פ שאין מלקות אלו מלקות ממש, מכל מקום מתוך כך ישים אל לבו לשוב מעברות שבידו. ויש לקח רצועה של עגל, אע"פ שאינה רחבה טפח. הנלקה יהא מטה ושוחה על ברכיו, פניו לצפון ואחוריו לדרום. ונוהגין לומר ודויים בשעה שלוקה. והמלקה אומר והוא רחום וגו' שלש פעמים, שהן שלשים ותשע תבות כנגד שלשים ותשע מלקות - תרז סעיף יב לעת הערב אוכלין סעודה המפסקת. ונוהגין לטבול פרוסת המוציא בדבש, כמו בראש-השנה. ואין לאכל אלא דברים שהם קלים להתעכל, כגון בשר עוף. ונוהגין שאין אוכלים דגים בסעודה זו. ולא יאכל ולא ישתה דברים המחממים, כגון מאכלים המתבלים בבשמים וכרכם. וצריך לזהר מאד להוסיף מחל על הקדש, דהינו שיפסיק מלאכל בעוד יום, קצת קדם בין-השמשות. וזריזין מקדימין להפסיק כמו שעה קדם הלילה. ואם מפסיק מלאכל בעוד היום גדול ודעתו לאכל או לשתות אחר כך, צריך שיתנה קדם ברכת-המזון ויאמר בפרוש או לכל-הפחות יהרהר בלבו, שאינו מקבל עליו עדין את התענית - תקנג תרח סעיף יג המנהג במדינות אלו, שאין מטמינין בערב יום-הכפורים לצרך מוצאי יום-הכפורים כדרך שמטמינין בערב שבת לשבת, משום דהוי כמכין מיום-הכפורים לחל, וגם משום דמחזי כרעבתנותא - תרט סעיף יד כתיב, לקדוש ה' מכבד, ודרשינן, זה יום-הכפורים, שאין בו אכילה ושתיה, מצוה לכבדו בכסות נקיה ובנרות. לכן מציעין גם בבית-הכנסת מצעות נאות ומרבין בנרות, שנקראו כבוד, שנאמר, בארים כבדו ה', ומתרגמינן, בפנסיא יקרו ה'. קדם בין-השמשות, פורשין מפות על השלחנות, ומדליקין נרות בבית כמו בערב שבת. ויש להדליק נר בחדר שאשתו שוכבת שם, כדי שלא יבוא לידי תשמיש. ומברכין על הנרות, להדליק נר של יום-הכפורים. ואם חל בשבת, מברכין להדליק נר של שבת ושל יום-הכפורים - סימן תרי בחיי"א. - ולענין ברכת שהחינו, עין לעיל סימן קג סעיף ד סעיף טו נוהגין ללבוש את הקיטל, שהוא בגד מתים, ועל ידי זה לב האדם נכנע ונשבר. וגם האבל יכול ללבשו. וכיון שהוא בגד מיחד לתפלה, לא ילך בו לבית-הכסא. גם הנשים לובשות בגדים לבנים ונקיים לכבוד היום, אך לא יקשטו את עצמן בתכשיטין, מפני אימת הדין - סימן תרי סעיף טז המנהג שהאב והאם מברכין את הבנים ואת הבנות קדם שנכנסין לבית-הכנסת, שאז כבר חלה קדשת היום, ושערי רחמים נפתחו. ומתפללים בברכה זו, שיחתמו לחיים טובים, ושיהא לבם נכון ביראת ה', ומתחננים בבכי ובדמעות שתקבל תפלתם. וגם הבנים והבנות מתעוררים שילכו בדרך טובים וארחות צדיקים ישמרו. ויש שהולכים גם לקרוביהם שהם תלמידי חכמים וצדיקים שיברכו אותם, ומבקשים מהם, שיתפללו גם בעדם ביום הקדוש והנורא. ויש להקדים לעשות כן בעוד היום גדול, כי לעת ערב ראוי שיהיו נכונים לקבל קדשת היום בהשקט וישוב הדעת. נסח הברכה, ישימך וגו', יברכך וגו', ועוד מוסיף כל אחד כפי צחות לשונו. ויש לומר תפלה זאת, ויהי רצון מלפני אבינו שבשמים, שיתן בלבך אהבתו ויראתו, ותהא יראת ה' על פניך כל ימי חייך שלא תחטא, ויהא חשקך בתורה ובמצות, עיניך לנכח יביטו, פיך ידבר חכמות, ולבך יהגה אימות, ידיך תהיינה עוסקות במצות, רגליך ירוצו לעשות רצון אביך שבשמים, ויתן לך בנים ובנות צדיקים וצדקניות עוסקים בתורה ובמצות כל ימיהם, ויהי מקורך ברוך, ויזמין לך פרנסתך בהתר ובנחת וברוח מתחת ידו הרחבה, ולא על ידי מתנת בשר-ודם, פרנסה שתהא פנוי לעבודת ה', ותכתב ותחתם לחיים טובים וארכים בתוך כל צדיקי ישראל, אמן כז אלול סעיף יז נוהגין ללבוש את הטלית. ויש לזהר ללבשו בעוד יום ולברך עליו. ואם נתאחר עד בין-השמשות, לא יברך עליו - סימן יח   סימן קלב